עיניים בתוך לב של זהב
היא יודעת זה לא יעבור
"כשהשחר עולה..." אז היא שרה
מפציע אור במיטתו, אבל הוא...
הוא רק יושב במרפסת מתפוררת של בית ילדות ומקשיב
צלילים סדוקים מתוך קול שבור
לב שידע כאב
לב אמיתי

"ואיך זה שאני עדיין מחפש מה שכבר יש לי" הוא שואל
אולי כי היא שכובה בתכריכי אהבה
כי מזמן כבר אבדה בין כל המילים שהיית לוחש

אתה שבור, אני יודעת
בין ציניות לדמעות אתה בוחר את המילים הכי פוגעות
אתה לא מבין שזה כבר לא מזיז לי
ילדת קרח
עוד כוסית ועוד מעט הסחרחורת תיקח אותי למקום אחר
שקט יותר
בו אתוודה בפנייך על אהבתי המודחקת
עוד מעט אלמד לאהוב אותו
עוד מעט כבר לא יכאב

ורוית מתי תהיי שוב לנצח?...
מתי תפסיקי להתפרק?...
החתיכות שלך חודרות אל נשמתי
אני סוגד לך אהובתי
לצחוקך ולעינייך המבשרות ימים מופלאים
אני חי למענך נסיכה שלי

בום
ארבעים דקות
העולם שלנו נשבר.