אריה בר / יומן משא |
כשנשאתי דברים לרגל הענקת
פרס מפעל חיים לרבונו של עולם,
לא הזכרתי את דרי ארצות החיים
שבחרו במושבות המתים,
ולא את הזנים הנטרפים שאזלו להם
צבעי ההסוואה.
לא מניתי את הבנים שהושלכו
לכל היאורים,
ואף לא את המלים הנרדפות.
לא אמרתי דבר על עידן הקרח הנצחי
המקפיא את הזרועות המושטות לחום
ביומני נרשמה תזכורת:
"בליל סופה
על חוף היום
כשיתבהר האופק,
לשאול את איוב
על טעמה הכואב של ההשלמה
ועל טעמו המר ממוות של צידוק הדין".
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|