טלורה קור / השער לתוכי |
חיוך זדוני
כבש אותי
משך אותי
לקרחת היער
בפני השער
נפתח בפתיחה קלילה
ואני עדיין בודדה
הרגשה רעה שוכנת בי
מצאה לה בית בתוכי
יושבת וצופה בי
בזמנה הפנוי
אני יופי של עינוי
אהבה רומזת לי
זה לא יהיה קל
את שוב עומדת
בפני קהל
אהבה רומזת לי
תשוקתי תחשוק
תשוקתי לעולם
לעולם לא תשתוק
השנאה שבי
נמסה בתוכי
ממיסה את הרוע
יחד עם עצמה
לא רוצה
לפרוץ בסערה
שתיקתי עצומה
גדולה וכה יפה
שתיקתי לימדה אותי
את כל מה שאני
שתיקתי אוהבת אותי
בקרחת היער
עומדת בפני השער
פותחת בקלילות
את השער לתוכי
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|