ליאור בראל / משאלת חיים |
מנסה שוב לפרוץ,
אך ההתנגשות בלתי נמנעת-
ואני מרגישה טובעת בבוץ.
התקווה שנותרה
יכולה עוד להיעלם,
ורק אותך-
אני מחזיקה אשם.
ואיני יודעת מי אתה,
ואין לי על מי לצעוק,
ואין לי את מי לנשק,
ואין לי את מי לאהוב.
קופידון עוד תינוק
וחיציו לא נולדו.
כאבי רק גודל
ורחמיו עליי לא נכמרו.
עטוף אותי באהבה,
ותן לי לחוש את החום,
שטוף אותי בתקווה,
בשביל לעבור עוד יום.
כי שמיים כחולים
זה רק ציור בצבעים,
עוד חלום שנמחה
ואיתו כל החושים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|