אחד מיותר / אני |
אני זקן וכאוב כגזעו של אלון עתיק
בחצר בית שרוף
ואני כל מה שנותר. האש איכלה אותי, והשלג רדה בי, ימי חמסין
תקפו אותי וקור חורפי הצליף בפני
אני כל מה שנותר
אחרי המכאובים, אחרי הדמעות.
זיקוק של רגש
וכאב
וצחוק.
אני מתוק.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|