אני: שלום בוקר טוב, דרכונים וכרטיסים בבקשה... לאן טסים?
נוסע: איזה בוקר ואיזה טוב... נו מה אתה צריך??? לאן טסים?
לדיוטי פרי מה אתה חושב?!
אני: דרכונים וכרטיסים של מי שטס.
נוסע: קח הנה, רק אל תשים מדבקה על הדרכון שומע?! זה מעור נחש
אסיאתי.
אני: (אם זה נחש אז זה בסדר) אוקי, אברהם אבוסקילה? זה השם?
נוסע: כן, כן, מה הבעיה?!
אני: מה מספר ת.ז בבקשה?
נוסע: מה, אני לא דומה לעצמי?! זרז תהליכים.
אני: אני צריך את מס' תעודת הזהות שלך.
נוסע: אתה משרד הפנים?! תן ת'דרכון!
אשתו של נוסע: דלג, דלג עם השאלות, אנחנו טסים היום.
אני: (ישראלים בהמות, אני חייב לעזוב) תבינו, אני רק עושה את
העבודה, אלו נהלי הביטחון.
נוסע ואישה: כוס אמק ערס עם הבטחון שלכם, כמה שאלות, תן לעבור,
זו לא פעם ראשונה שאנחנו טסים.
אני: (די...) ברור, כולם עוברים את הבדיקות, קצת שיתוף פעולה.
מהיכן הגעתם לשדה תעופה?
נוסע ואשתו: מהחניון לטווח ארוך... מה נראה לך?! מה  זה השאלות
האלה?! מה, זה בגלל שאני מזרחי?! יא אשכנזי מסריח! טוס, טוס לי
מהעיניים...
אני: טיסה נעימה אדוני, תבוא כל יום....
בעצם הם באים כל יום.