כ"כ קטנה,  
עוד תמימה היא ושלווה.
מקפת לה כאן, מקפצת לה שם.
ללא חשש.

בסוד בסוד
היא מתגנבת לחדר אמה,
שהוגדר כאסור
מודדת את שמלתה
מתאפשרת באיפורה

מנסה להראות בוגרת יותר, נשית יותר.

מפספסת את רגעי הקסם השלווים,
מלאי הצחוק התמים
שאין יודע רע במשמעו.


גדלה אותה ילדה,
אישה בוגרת היא כיום, שמחפשת את ילדותה
לא זוכרת רגע מאותם ימים,
חברה טובה אחת מאז כבר אין לה.

מחפשת את עצמה עכשיו,
וקשה כך כשאין לך את ההתחלה,
את אותו בסיס תמים ויפה
שהיה אז
כמעט שלה.