|
ושתיקותייך מעיקות עליי
במיוחד כשאת מנסה לעצור את הדמעות מלפרוץ מעינייך
הבורקות
ריסייך כשלכת משאלות
ואת יודעת לחייך את התמימות שלך
ולהזות את המילים.
את שבויה בתוך עולם שגדול עלייך
ולא מבינה אמת
או למה השמש שוקעת דווקא עכשיו, דווקא מחר
ותמיד את היית התשובה
לבדידות
כמו פרח עקוד בין גבעולים שוטים
הזהב שמתנצנץ בך שוקע לאט
אל אדמה ספוגת
זיעה. |
|
|
דביליות זה
עניין
יחסי...בערך כמו
סטטיסטיקה
והסתברות, רק
בלי הקפוצ'ינו.
פודל'קה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.