חיים נוי / אחרי |
כאשר תאווה בעונג פוגשת,
תאווה מתפוגגת העונג נמוג.
זימה במוח חולפת נוטשת,
האבר בבושת פנים גם נסוג.
שלווה ורוגע עוטפים הגוף,
המוח פוסק מלחשוב.
רק לישון, רק לישון קורא החצוף,
וישאל את עצמו; היה טוב?
בטרם נרדם כאבן נופלת,
חש בלבו עקיצה של יבחוש.
האם זה הכל, והיה זה גדול,
הזהו כל הריגוש?
14.2.04
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|