-"אני לא רוצה לדבר על המוות."
-"למה לא?"
-"זה לא מפחיד אותך? מה אם יום אחד פתאום אני לא אהיה פה, ולא
הספקתי לעשות כלום, לא הספקתי לחיות."
-"אז תספיק, תעשה, תחיה."
-"מתי?"
-"כל הזמן."
-"מתי יש לי זמן? בין העבודה למשפחה לשאר הדאגות? אני לא יכול
להתעלם מהחיים שלי."
-"אתה לא מבין אותי נכון, קובי. אני לא אומר לך עכשיו לעזוב
הכל וללכת לטפס על ההימלאיה, או אפילו על הר חרמון.
אל תברח מהשגרה, תהפוך את השגרה למשהו לא שגרתי. אף פעם לא
מאוחר מדי לעשות מה שאתה אוהב."
-"ואיך אני יודע מה אני אוהב?"
-"בטח שאתה יודע. תסתכל עמוק פנימה ותפסיק לשקר לעצמך, ואתה
תדע בדיוק מה אתה רוצה לעשות."
-"אני מפחד מהמוות, בכל זאת."
-"חשבת פעם על איך תראה ההלוויה שלך?"
-"מה פתאום. זה מפחיד אותי.
ואתה חשבת?"
-"אני רוצה להאמין שיעשו לי הלוויה יפה." |