יתוש בליעל פלש לחדרי
בלילה, בשעות הקטנות
ואני כטיטוס שומעת זמזום
בערפילי חלום תלאובות.
וכאשר ראשך מלא טללים
ומבחנים ושאר ירקות
וכל מבוקשך אינו אלא אחת:
לשקוע בנשיית כריות,
לא תחריש ולא תתאפק
לנוכח שקץ הוות
אך נפשך היפה תקוץ מן המחשבה
לספוק כפותיך העדינות
ולהגעילן בכבד וכליות היתוש
ומעיו (וכל אשר בם)
לכן בשמיכה תתגולל
(והיתוש מסתולל)
ומה לך לא נרדם?
ובראשך היגע תדמיין בטינה
מה תעשה ליתוש הקטן
אילו בבית דין אחד משבעים היית
ושופט במקרה דידן:
הייחנק באלתוש? יישרף במנורה?
ייהרג או ייסקל באבנים?
הוי! מה יפית ומה נעמת
מיתת יתוש ביסורים!