שרי יקרה / נשימות |
זעקת בשפתך
מסכת החמצן שמוטה על חזך
בטנך כואבת
ומיטתך מלוכלכת
מיטתך טהורה
הם כולם נאספים כאן
עשרה, שלושה, אחד, אחד ויחיד
סביב מזרונך
ואת חסרת אונים
כתינוק שזה עתה נולד
נושם את נשימותיו הראשונות
אינסטינקט בסיסי
איך אדם מפסיק לחיות?
חזך נע מעלה מטה
עינך עצומות בחציין
ואני יושבת כאן
אוחזת בידך
חולקת איתך את האוויר
את נשימותיך האחרונות
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|