אחרי תקופה ארוכה שהדמעה כבר נשכחה מרגיש את הכאב קרב ובא
לילות ללא שינה בעיניים נפוחות מאדימות כל תקווה
נזכר במה שהיה בימים כשהלכת ובחוסר ידיעה למה את מרגישה
עכשיו כשאת איננה רוצה אותך שתהיי רק שלי
אחזי בידי ואל תרפי
הפסנתר ימשיך לנגן תווים מוכרים לגופי
נשמותינו יתאחדו ישלבו מילים חזקות
אצבעות רכות שיובילו אותנו בדרכנו התלולות
והכאב יסתתר בפינה חבוי בחוזקה
גם הוא תקוע בין הדמעות שזולגות ללא כוונה
בכל פעם כשאת מופיעה את אינך משתנה רק הקצב גדל ומתבהר בחשיכה
שותק עוצר רגיעה
מבחין בנגיעה מוסיף עוד קו בתמונה
עקום אפור יוצא מהשורה
לו היית אחרת ומשתפת אותי בעובר עלייך
היינו צועדים אל ארץ אחרת
מתאפקים לא להירטב מהמבול המציף את האגם שהיה יבש עד שהגעת
עצמי את עינייך ונסי להתעורר מהמציאות
יותר מזה זה לא יכאב
מחכה לך בקצה ההר בקפיצה אחת אל הנסתר. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.