|
זה באמת נגמר.
ואני לא מרגישה את זה
אני לא רואה את זה עדיין
ואני חרדה מפני הבאות
זה נגמר מתוך ילדותיות
בריחה
שני ילדים קטנים
לא רוצים לפתור כלום
רק להטיח
רק לכעוס
רק לנטור טינה
ואני כל כך ניסיתי
וכל כך אהבתי
מעל ומעבר למה שידעתי
אני אינני אדם אוהב
אני לא יודעת איך
לא לימדו אותי מעולם כיצד
ולמדתי בשבילך
והחזקתי את ראשי מעל המים
בשביל שלא תדע צער ממני
וניסיתי לאהוב כמו שרצית
באמת שניסיתי
ואולי לא הצליח
אני מתנצלת
אני מרגישה משהו ריק
כאילו לקחו ממני חלק בי
ואני עדיין לא ממש מבינה מה הוא
קשה לי עם זה שלא אחוש יותר את שפתייך
שאין יותר חיבוק, כתף
אין יותר אף אחד בעולם שאוהב אותי עד אינסוף
זה באמת נגמר
ברגע זה אני שאננה
חיה את חיי כמו קודם
אני חרדה מפני הפיצוץ
הרגע בו באמת אבין
שאני לבד
ולא סתם לבד
אלא בלעדייך |
|
|
אז מה אם אני
באינטרנט
בערב יום
העצמאות?
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.