שטים ביחד באוקיינוס הפתוח.
שחפים על התורן,
ואת כל כך יפה.
ופתאום סערה,
ברקים, רעמים, הסירה מתהפכת.
ופתאום שחור.

ואני מתעורר לבד
על חוף בתול.
מפוחד, צמא, אומלל.
אני נכנס לתוך הג'ונגל
לחפש מקלט.
לחפש מים.
לחפש תקווה.

במשך ימים אני מסתובב,
מחפש משהו.
לא בטוח איפה הצפון ואיפה הדרום,
וגם אם הייתי יודע...
באיזה לבחור?

ומה אני אמור לעשות עכשיו?
אבוד, לבד, מפוחד,
ואף אחד לא כאן לחבק אותי
להגיד לי שהכול יהיה בסדר.

אני רעב וצמא,
אבוד בתוך הג'ונגל הנורא הזה.
הכל מבלבל, מפחיד, מאיים,
ואני מתגעגע כל כך.
ילדה שלי.
יפה שלי.