למה אתה לא יוצא לי מהראש?!
ימים רבים עברו מאז שראיתי או דיברתי איתך בפעם האחרונה, אבל
מספר הפעמים שחשבתי עליך הם רבים אף יותר...
אני יודעת שאני זאת שאמרתי שאני מעדיפה להשאיר את המצב ככה
בינינו, אולי שיקרתי.
חייב להיות ששיקרתי, הרי אני לא סתם חולמת בהקיץ על איך
שהסתכלת עלי ונישקת. זה לא סתם...
אבל בכל זאת, זה בטוח בגלל שהיית הראשון, הראשון שהצליח איכשהו
לגרום לי להרגיש מיוחדת ונחשקת.
אף פעם לא חשבתי שהנשיקה הראשונה שלי תהיה עם מישהו כמוך.
מישהו שאני לא לגמרי בטוחה לגביו, אבל מסוקרנת.
זה לא שאני מתחרטת על מה שעשינו, אבל השארת אותי בלי שום חוש
כיוון, וכנערה תמימה זה מבלבל. מאוד.

אני יודעת שאתה עם מישהי אחרת עכשיו, ואני לא אגיד שזה לא צובט
קצת בלב, אבל זה גם לא נתון שקבוע אצלי במח.
אתה המשכת הלאה ואני עדיין תקועה באותו המקום שעזבת אותי -
חסרת בטחון, מלאת אכזבה וייאוש.

אני באמת מקווה שיהיה לך טוב בחיים. שתמצא לך את "האחת", אבל
אל תתן לה להרגיש  מבולבלת וטיפשה כמו שגרמת לי להרגיש.
אל תתן לה לשבת ערה באמצע הלילה ולתהות מה לעזאזל היא עשתה
ולהרגיש בושה איומה.

ככה אני אסגור את המעגל האינסופי הזה של רגשות שאולי היו לי
אליך, של חלומות, דיבורים והודעות ממך - אני סוגרת את כולם
וזורקת אותם רחוק רחוק מכאן, שאפילו בטעות לא ימצאו את הדרך
חזרה...