לא קרה שיצאתי עם בלונדינית.
הכרתי רבות שערן:
חום שטני
עץ מהגוני
שחור סיני.
אדום אש
ארגמן יבש.
שוקולד אגוזים
נצנצים זוהרים,
נחושת בינונית
אחת הייתה שחורדינית -

אבל לא הייתה לי שום בלונדינית.

נאה מסופשבוע באילת,
שהראש שלה כמעט תמיד בלט,
הייתה ביישנית בצבע ג'ינג'י גזר,
ניסיתי, אבל היא לא נתנה לי לעזוב אפילו לשנייה את החדר.

ישנתי עם:
חום סגלגל בקארה מעוגל
אדום נחושתי
ברונטי אדמוני.
התעוררתי עם:
יין עמוק וגוון ערמוני.

חמודה שאספתי בצומת נתניה
הייתה קרובה, אבל בצבע שמפניה.

שחור קסום
דבש סומסום.
חום טבק
טורקיז שלא נמחק.
ורוד איילה
כחול מלמלה.
אדום קולורדו
בהיר אבוקדו,
פסים ארוכים
גוונים רחבים -

אבל אף לא אחת ששורשיה צהובים.

ארגמן אינטנסיבי לוהט
חום שאנטי בולט
אחת שהעבירה על הראש מברשת
עם כל ששת צבעי הקשת,
סלט צבעוני
קוצים של קיפוד -

אבל אפילו לא טיפת בלונד.

לבן על שחור
צבעי מלחמה
מיטלי אפור
אמא אדמה.

בכל שילוב,
בכל הרכב,
בכל קומבינה -

אך שום דבר שהוא פלטינה.

יש כאלה - לא מודים,
לא ידעו בלונדינית בחיים.
אני מודה, אבל  לא מוותר,
עד שאמצא אחת שמוכנה לספר:
אם זה נכון
שבלונדיניות נהנות יותר.

כמעט %100 מהצבעים - אמיתיים. אם שכחתי להוסיף מישהי, זה רק
בגלל שלא התחרז ואיתה הסליחה.
מוקדש לשאתי, הבלונדינית היחידה שיש לי את הטלפון שלה.