שלווה בת אשוח / רסיסים רסיסים... |
לא מעיזה להסב פניי
ולראותו.
מקדימה,
מנסה להביט בעיניי
וקור נושם
מדלתות המחר
כמו עצים
המחכים לקור חורפי
נשורי עלים,
חשופים,
בעירום חושיי
מחכה לנשמתך
כיירתי אותך משלג
עקבות ידיי עליך,
אצבעותיי.
פוחדת
להפיח בך נשמה
שלא תימס.
לימון ותפוז
ירח ושמש
בקומפוט אחד
ואצל מישהו
כבר בוקר.
רק בכאביי
לא בגדתי
רק זיכרוני אותך
לא בגד בי
קיץ מאדה
דמעות של חורף,
הופך פריחת אביב
לעשבייה
וסתיו ממית
עקבותיו
ואין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|