נגן כינור שלי,
ואני עומד לבד.
תווים תווים מולי בוהים,
אך לי לב אחד.

נגן כינור שלי,
אל תפסיק ולו לרגע.
ומחשבות רצות ללא הרף,
וידי רוקדת עם מקל.

נגן כינור שלי,
מיתר רוטט מצליל מתוק.
ואם אפסיק לזוז - אקפא,
ואף אדם לא ידע.

נגן כינור שלי,
אנשים מולי מתקהלים.
חיוך שלהם הוא לא העצב שלי,
והם לא רואים מה מולם.

נגן כינור שלי,
וטיפות שכבר עליך נופלות.
זה הגשם המתוק בחוץ,
שמרטיב את הכינור בפנים.

נגן כינור שלי,
והנה נגמרה המנגינה.
הרגש שהייה נעלם כרוח,
כמו שהופיע עם הצליל המתוק.