|
הנה כי
אקת גופך עולה מאדמה
דמי חיי
שחוטים
ממנחה שסורבה
הנה כי
ואות בי לעד
פרדס מנעמייך
גפן פוריה
שתלתי
ביכרתיך על פני לאה
לעת מנוחתי
את לי מנחה
ואת,
מיאנת מנחתי
ואני נע ונד
לא מחפש
יודע
ותר חסר מנוח
ובלילה ההוא, האחרון
התפשטתי
והשלכתי בגדייך
והותרתיך עירומה באור העז
לא מרחם
אכזר
ללא מסתור
בלילה ההוא
כל חושיי הולכתי אלייך
למיטב גופך
הסעתי כאביי הנודדים
נחלת בשרי
אל בערתך
והותרתי אותך
נוכריה וזרה
כמו זונה
באור הקשה
עירומה
עירומה
נוחלת כאביי
כלות הלילה
ואני לבד
|
|
|
נכון יש את
גבריאל גרסיה
מארקס שכולם
מדברים עליו?
שהוא דווקא
דרום-אמריקאי
חמוד כזה ואחלה?
והוא כתב כמה
ספרים נחמדים
קלילים וחביבים
כאלה, נכון?
אז הוא לא מפרסם
בבמה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.