לאופרד מקיואן / מקנא |
ביחד
הוא אחז בידה
באופן משופשף
היא וההוא צעדו שלובים
ככה
ולי רק נשאר
למלא את הדף
להביט, לקנא, לדמיין
ולרצות
לקנא, לערוג
אל הבלתי-מושג
אוח, כמה זעקתי
שפכתי דמעות
בעוד זיכרונה המריר
סביבי חג
אתמול שוב ראיתי אותם
ביחד
דשא אושרם נראה ירוק
מתמיד
מחזה שדקר את שגרתי כמו מחט
בעשן ובוויסקי את הסבל אוריד
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|