לאופרד מקיואן / שואף אך חורז |
ואם מדברים, נתק בפנים"
זו העצה שלבי נתן לי
בזמן שמוחי נהיה ריק מתכנים
למה לי לקחת ללב?
שאלה מיותרת, הרי זה המצב
כיוונת ופגעת, טרקת את הדלת
השארת אותי מאחור, מאוהב
דברים שנגיד, אם יהיו עוד דברים
יתעופפו כאבק, יתפזרו וילכו
וחיי יימשכו ככה סתם, בלעדייך
ומוחי ולבי לך כבר לא יחכו
שואף להעלים את זיכרונך באופק
למחוק את דמותך מדף השארתי
אך בינתיים אני כאן, חורז וכותב
ואת צוחקת עליי, מעורר רחמים שכמותי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|