יובל מלאךשטן מירב / חיבוקיישן |
שלא מרפים
אותם אני נותן
בעיקר בלילות קרים
רק אל תעזבי
אל תעזבי אותי
כל חיבוק יותר חזק מקודמו
כי אני לא רוצה להרגיש שוב לבד
לא כמו שהרגשתי לפחות
הפחדים יוצאים עם החיבוקים
הרגשות הכי חזקים
עולים וצפים
הדמעות כבר שמה
על פתח העין
כי ככה אתה עם מישהו
אבל הוא לא רואה את הפנים שלך
במיוחד כשאתה נשבר לידו
בוכה בשקט
וברגע שהחיבוק ניגמר
הכל נעלם.
הכל נשכח.
וחוזרים לדבר כרגיל
עד לחיבוק הבא...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|