זה מוזר, אפילו קצת מצחיק
איך אתה תמיד מצליח להשתיק
עם יופך הקסום, והמגע הרך
וכמה אהבתי, אהבתי כל כך
ולא שכחתי, לעולם לא אשכח

ומביטה שוב ביופך הקסום
ועולים הזכרונות, כל פעם בלילות
ומרחיקה אותם מהר, מנסה להזהר
לא לחזור לעבר, שלא יכאיב
לא לחשוב, רק להקשיב

לצלילים שבחוץ, גבוה בשמים הכהים
מתנגנים עם הכוכבים, נוצצים יחד איתם
נופלים, קוראים לי לבקש משאלה

ובאותו הרגע, כבר אין לי מה לבקש
רק דבר אחד - להסתדר עם מה שיש
כן,
כך יהיה טוב

אם אדע איך לאהוב
אם אדע איך לכבד, להעריך
ואם רק אמצא, את הדרך להמשיך...