כולה ביקשתי ממך טיפת התחשבות, גם זה היה כל כך קשה? אני בחיים
לא אבין אותך, בחיים! כל חייך אתה יושב ובוהה, על מה בדיוק?
ומתי כבר תמות? ותגיד, אתה מפחד ממשהו? כי אני כן! ממך! אתה
מרגיז אותי! הנוכחות שלך כל כך תקועה!

תפסיק להיות תקוע שם ולהכתיב לי מה לעשות, ופעם אחת תפסיק גם
לתת עצות!
האם אי פעם חיית במקומי שאתה יכול לשפוט אותי? רק ביקורת אתה
נותן לאנשים.
אל תשפוט אנשים בצערם- מכיר ת'משפט? תפסיק כבר להיות בית דין
מהלך, די כבר!

אלוהים, איזה שם דפוק! בכלל לא מגיע לך השם הזה. ובגללך אני
סובלת, בגללך! פשוט תיקח אליך את כל הכאב ופעם תרגיש כמוני-
ויודע איזו הרגשה זאת?
מ-ח-ו-ר-ב-נ-ת!

יש לך רגשות? תגיד, אתה יודע לבכות? לאהוב? ולשנוא? כי לא נראה
לי, אתה סתם דמות חסרת משמעות, סתם דמות שאנשים מיחסים לה יותר
מדי חשיבות. ואתה מטומטם, כן מטומטם! ולמה אתה כזה עיוור?
ואגואיסט אחד, רוצה עולם מושלם, אה? תראה כמה סבל אתה מכניס
מתחת לשטיח! אז אני הוצאתי אותו משם, כי די, אני לא רוצה כל
הזמן להסתיר דברים. אני רוצה לחיות!

טיפש, עיור לכאב אנשים, חולה נפש משועמם שהחליט להקים לו עולם
שישעשע אותו, חיית המחמד הפרטית שלך. מתי תרדים אותה כבר? היא
זקנה וגוססת. עולם מחורבן, ואתה סתם דמות מטופשת!

וכמה דרישות יש לך! בחיים לא הייתי מאוכזבת כל כך ממשהו אבל
אתה שברת שיאים! אני מאוכזבת ממך וממה שאתה מיצג בשבילי,
בשבילם- סתם עוד דמות שנמצאת אי שם במקום מרוחק. ומשהו פעם ראה
אותך? אולי אתה בכלל לא קיים וסתם אדם משועמם המציא אותך?
כן, זהו, אתה בכלל לא קיים. אתה סתם פרי דמיון של משהו!

אבל אתה עדיין דמות מעוררת רחמים...