|
עופי לאור שמונים ושלוש,
נעמת לי מאוד עד לכאן
בדרך צפונה מלטף את הראש
של כלב גדול ולבן
סודקת לאט את קליפת הביצה
מקישה במקור, מנערת כנפייך
מותחת רגליים, מהקן מציצה
אור שחר מציף ומסנוור את עינייך
מתכסה בשמיכה מרהיבה של נוצות
פוצחת בשיר ברוח קלה
מתחילה לעופף בראש כל חוצות
אפורה נהיית תכלת טלית שכולה
עופי לאור...
הוא והיא מדברים והרוח שורקת
אני מאחור עוד כותב
הגעת בשלום ונרדמת באי-שקט
אני עם הכלב יושב
ערב החג והחום מתגבר
ברמלה גילו סרטנים במערה
עטור מצחך באזניי מתנגן
את עפה אלי כחוט שערה
עופי לאור...
הלבן הגדול תוחב את ראשו
לפנים ומביט בעיניים
אני לידו לא מצליח לישון
בחלון ירקנים בשוליים
את פורשת כנפיים מעל הר ושביל
את באור, עוד הדרך רבה
בשנתך האוהבת תוכלי להכיל
את שנתי השמונים וארבע
עופי לאור...
יוני 2006 |
|
|
יש כאלה, שבאמת
לא יודעים
דברים, כמו...
"כמה סלוגנים
אפשר לשלוח?"
והם שולחים
ת'שאלה בתור
סלוגנים ויוצאים
כלי-עולם בעלי
חוש הומור
מפותח.
-שפרירית, פלא
העולם השמיני
בניתוח
פסיכולוגי של
מצבם
הבלתי-נמנע-ומוסבר
של כותבי
הסלוגנים
המופלאים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.