יעל סער / שתיל |
מוריקה בצבעי אביב
זו עונת הפריחה, בינתיים,
היא מביטה באימה מסביב
דרך מסך דמעות הגשם.
רוח החופש פיזרה את אבקניה
ואילו כל צבעי הקשת
מרוחים בערבוביה לפניה.
אך הקרקע אותה חיפשה
שתתאים לרוך שורשיה
התגלתה ממש עכשיו
כששלחה מבטה לעבר רגליה.
הן היו כרוכות חזק
בידיו, כל כך בנחת
נזונות הן אך ורק
מאדמתו, כך ללא פחד.
היא צומחת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|