|
על דפנות המערה
נושבות רוחות קיץ
עוטפות נטיפי זמן
ואבק עטלפים צהוב.
רוח המילים לא פגה
לא שבה לאחור
לאחוז חניתות
מגואלות דם בוהק.
הינה לרגע אחד
נפתח השער
אל מעבדת צפנים
שבשבת עולמות
גנוזי זמן. |
|
|
אני רוצה לומר
משהו לכל אלה
שעצבניים פה
עלי, תבואו,
כולכם תבואו,
ואם שלי תסכים,
אז אולי אני אתן
גם לכם למצוץ
לי.
החבר של שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.