בנבכי נשמתי חיפשתי אחרייך,
אך את, אינך עוגנת שם יותר.
ספינתך עם יופי מפרשייך,
הפליגה אל מחוזותיו של האחר.

נדמה היה כי רגעים ספרתי,
אך מתברר שכבר חלפו שנים,
בזיכרוני בעט, זעק הרגש,
אך מאחור הוא, איננו מלפנים.

הזמן שיחק בי, כידרר אותי לרגע,
וכיתום - צועק, זועק, נשבר.
אך תפילתי לשווא היא - אל הרוח,
אני שוקע  בין עמק לבין הר.

וגל ניתץ על רקע של מגריט,
ולב נשבר על רקע של חלום.
ושוב תחושה של איש אשר מחמיץ,
אני עומד לזכרך היום.