הוא הרג אותם מוסלמים
קטנים ומאמינים
בין גיחה לטיסה
עם הדרכונים
הערביים המזוייפים
המועדון היה ריק
מוטי גלגל סיגריה
וקלל את שולחיו
שאזרחו בנפשו
מתחזה ואזרח ערבי
על כך בפרט שהתחפש
למוסלמי קנאי,
נאמן לכללי האסלאם
ואוזנו קרויה לדיאלקט
המואזין
מוטי היה מעל החוק
מונח על בד נסתר
לפעמים היה נקרע
על המחוקקים בין התפרים
והחוקים המחוקים
במקום בו הדמדומים
היו תופרים
את הישראליות
במחשכים בחוטים גסים
בכללים שאינם
כתובים ולא חוקקו
מחוקקים
למעט הסכמות
בהנהונים
נקועים בנפש וברפש
שהיו הכרחיים
מובנים מאליהם
על בודדים בלבד
אינם מוסכמים
עכשיו יושבים,
המועדון
מצופה שטיחים
מקיר לקיר
כמו בטוניס
לפני עשרים שנה
או ימים אחדים
שהיו נטושים
במקום שהזמנים
נעזבו וחדלו
להיות מאיימים
כמימים שכוונו כוחות לבתים
והלועות ירו אש והיו פורצים
ורוצחים את הרוצחים
או הורגים את הלוחמים
ללא רחמים
ההגדרות הונחו
כותרות במילים;
הורגים את מי שצריך
כמו ציווי קדוש
של אלוהים
או מגדירים הגדרות
כמו שרוצים
הכוחות היו אחד לעשר
או השעה רבע לפני חצות
המספרים כבר לא היו
חשובים
גם לא ההקשרים
לא היו הם הנותנים
הבהרות ברורות בנתונים
למעט אחריות קבוצתית
להניס מטוניס
את מי שצריך
למען הכלל ולהשאיר
את מי שצריך בין המתים
במקרה של מוטי באופן עקיף
התוצאה הייתה
שולית ואקראית
הסתכמה בתוצאה למען הפרט,
שהוחזר לחיק אשתו החוקית
וילדיו הגדולים הישראלים
את הילדים הקטנים
ופאטמה שהגישה
לרגליו קערת מים חמים
והאכילה אותו כמו נסיך
ממיטב הבישולים והמעדנים
המזרחיים
לא ראה עשרות שנים
גם את הילדים הקטנים
ולא את הזמנים
שהפכו אותם למוסלמים
גדולים ואדוקים
הוא זכר אותה עכשיו
באהבה אין סופית
שגופה היה תאווה של חושים
מתחת רעלת הזמנים
שהייתה אז זוחלת אליו
בלילות כמו כוכבים
והוא דרוך וקשוב
עכשיו מעלה אותה, באוב
עשן, כקטורת סמים שאלות
ללא מענה;
האם היא עוד מחפשת אחריו?
ופקידי הממשל הערביים
המחזיקים כנגדו
גזרי דין מוות
לא ממומשים
בין סיגריה לעשן
מהרהר האם על הזמנים
חלים חוקים
והם מתיישנים
או סתם התעשנות קלה
שאינה מותירה
בהירות בראות
התשובות בין הסיגריה
והעשן לא היו ברורות
עכשיו מוטי מקלל
בערבית ספרותית
בגלל המריחואנה
שנותרה בלתי חוקית
או בגלל פאטמה
והילדים המוסלמים
שגדלו בתוכו השנים
ולא זכר כיצד;
החוקית כאן הכשרה
הייתה ממתינה מאמינה
בין גיחה לנחיתה
שהוא אכן איש עסקים
גם היא הייתה נאמנה
אדוקה
מפזרת לו את הכספים
בחצרות אדמו"רים גשם נדבות
הוא לא אהב אותה
וגם לא את האדמו"רים
"הם חיים כמו סולטאנים קטנים
עם עדת מעריצים עניים.
המאניוקים האלה
נוסעים במכונית אמריקאית ענקית
נהנתנים מסריחים,
חושבים שהם אלוהים גרים בשמים
החצר שלהם האחורית בעוני וסחי"
מוטי ידע להגדיר
את דעתו תדיר
בכל הקשר
באופן נחרץ וברור
זה מאוד הועיל
לגלות ולזהות;
את הילדים הקטנים
הנוספים שהוא אוהב
בכל החושים
אלה שבאו
מהשלישית
מוטי מקלל שוב
אולי בגלל ריבוי זיכרונות מנשים
בערבית של שוק
הסכמנו בינינו שזה
מהדהד בתוף האוזניים
פחות טוב
"לפחות תקלל
בדיאלקט ספרותי ערבי"
מוטי הסכים
מוטי איש גמיש
מוטי איש אמיד
בסדר גודל בינלאומי
הפסיק לספור
במיליון השלוש מאות
כמו כל סוחר נשק
שאיבד חשק לדעת
כמה כדורים נופלים
מהאריזות עד שמגיעים
המשלוחים לרובים
ממילא
יש רבים יוצאים מהלועות
בשעה ומוטי
היה הולך ברחוב
הישראלי
נראה דרוויש צדוק מיוסר
כמו כל מוסלמי אדוק
שפתח סוכת אבלים
לישראלי הגאה
הייתה סיבה לפחד
מיהודי שנראה ערבי
כמטען מהלך חשוד
המיליונים ברשותו
לא השיבו לו את פאטמה
המוסלמית
שאהב מכל הנשים;
ולא את השנים, והילדים
הכספים לא השיבו
ולו את הבן היהודי
מאשת נעוריו הישראלית
זה שטבע לנגד עיניו
בחוף פלמחים
עכשיו אום-כולתום
שרה מהמגברים
הד האקו נוגע
ונופל על עצמו בצרימה
מחזורית אום-כולתום
עם שיר בודד שאורכו שעות
ארוכות,
גם כאן למוטי דעה ברורה
בשעה ושוב רטן:
"הישראלים עושים שיר
פחות מכמה דקות
ורצים לאירוויזיון להפוך
זמרים מערביים"
מוטי מעלה עשן
מהסיגריה החמישית
"למריחואנה
הסביר יש תכונות רפואיות
מופלאות למכביר
מכהה נשכחות
ובמקביל מעצימה
זיכרונות
בהפכים מתנגשים
בחושים
אני בינתיים בכוס השישית
מריחואנה תמיד הגעילה
אותי כמו כל הסמים
והמכובדים
והסוחרים בחשיש
אלה עם המרצדסים
אפנדים עם עושר אגדי
מכרו מידע מופלג
הכרחי ויקר כחיים
העוברים בהתרים
יחודיים במחסומים
המאזנים בין הסמים לחיים
העיניים מצועפות ועצומות
והתבונות נתונות במוסכמות
סוחרי נשק, מלחמות
וסמים; המתכון
המנצח תמיד כל ההמון
אדיש או משולהב
הסם שולח
אותו לישון בביטחון
כילדון תמים
התורה כולה על רגל אחת
של חסידה בודדה
שעוד נותרה מהעופות
החורפות בלבנון
טרם מבשרה יעשו שיפודים
בראשי מתרגם את "ואליד
מאהר"
"מדרך המגורשים"
והוגה באהובתי
בעורה הצחור
ושיערה השחור
בפרט כיצד היא מורטת למוות
את הנוצות הקשות
בתנועות ענוגות ועגולות
של אותיות שירה עבריות
לקול ונוכח תגובות
הקוראים המעודדות
עוד מעט היא תסיר
למוות גם את פלומת הפוך;
מהיטל צד מוטי המעושן
מוטי המגורש
מעצמו, מארצו, מילדיו
מרצונו החופשי
ככלות הכל גם הוא אוהב שירה
אבל ערבית
כזו המתובלת בחוכמת
המדבר, שאינה תלויה בדבר
למד אותה בפרוטרוט
על מזבח זכויות קיום הבתים
והכללים
בדקדוק ערבי
והרחיב את היכולות
אל הבלתי אפשרי
מתח קשרים סמויים
בפתח ונח ונע
בחוטים של שתי וערב
ארוגים צבעוניים
דקים מעבר לכל דמיון והיגיון
הוא ידע כמו לנעוץ נקודה
במקום פסיק ולהפסיק;
לתקוע כדור במצח
ולברך עליהם כאויבים
גמורים ומושלמים
לקבל ולענוד אותות
ומופתים במסתרים
ולשתוק ולשחות
בחושים כמו דגים
עם זימים ולהעלות בועות
של קיטורים
אבל באלה הרגעים
מוטי ממש עכשיו חושש
משוטר עברי
שיתפוס אותו על חם
עם צמח המוכרז כסם
אני כבר סיימתי בראשי
לתרגם את "ואליד"
בכוס העשירית,
ממערכת השמע
המכוונת מחדש
שואל פריד אל-אטרש:
"איפה את אהובתי"?
ומוטי מפטיר שילכו לעזאזל
כל הנשים
ואני מבהיר צריך להגיד תלכנה
ומוטי החלטי אינו מקשיב:
"שילכו תלכנה העיקר
זה לא הכלל אלא
העיקרון של לעזאזל
כל הנשים"
לפתע הכריז על ואליד באוזניי
כעל מחבל משכיל
אומנם הסכים
הוא משורר רגיש
אבל בין זנונים.
אני מחר בכל מקרה
אפרסם לואליד
עוד שיר "בדרך המגורשים"
מהופך מערבית לעברית
מוטי מניד ראשו לצדדים
כאילו שתה חבית
פריד סיים לשיר
ומוטי מפורר סיגריה
נוספת ומגלגל בהרגל;
"לחיי החיים"
עכשיו פיירוז שרה על פלסטין
וקולה פעמונים:
"ירושלים-ירושלים אם הבנים
חול עפרך מכחול לעיני פלסטין"
ואני שוב מהרהר
בעיניה המצועפות
של אהובתי
המשוררות בדמיונות
שורות ועוד-ועוד שירים
כיצד היא משפדת את המוות
שיפודים על גחלים
בשירה נוגה סדרתית
רוויה תוגה
ותוהה
האם בבית הראשון
הצליחה לרצוח את
המוות באופן חלק, מקצועי
ומהיר ללא התנגדות
או פרפר לה במדרגות
וסבל דימומים בין העט לאצבעות
והיכן בדיוק נפח את נשמתו
שמא זחל עד לבית האחרון
ואזי בשובי לבית המסכם
אראה אותה מהחלון
אחוזה בפחדים
אהובתי הענוגה והשברירית
כל הנשק שלה, נגד המוות
מילים עבריות שאינן חמושות
ואינן מתובלות כראוי
במטען חשוד של
ערביות אזורית
ההפך בטישטוש
אותיות אנגליות
בהירות וחיוורות
בשעה ולמוות שבעים ושבעה
פנים וכולם שזופים
והוא בכלל עשוי
בעוד שניות ספורות
לאסוף את עצמו מהפרוזדורים
והחדרים,
יעלה כבד ומתנשף
זועף ואינו אוחז
בלחם שעשועים
העשוי ממילים
במדרגות ישתעל בקולו
המתגלגל
גלימתו שחורה אופל
הולם קולות אימים
בזעף עלבונו
וכיצד תרצח אותו
משוררת שאינה לוחמת
המפוררת אותו לפירורים
כיצד יאות וכיצד יסכים
והוא השתעשע עימה
לכל היותר מתחזה להרוג
הניח פניו
החיוורות והקרות
שאינן מלבינות למתגרים פנים
מוטי כבר עשור אינו עוסק
במוות
אלא בסיגריות מגולגלות
לפעמים במשוררים;
כעת מדקלם שירה
ערבית
| 