[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








היה זה יום חם באתונה. אכילס והצב התכוננו למרוץ. אכילס היה
שרירי, חטוב ובכושר מצוין (אין לשכוח את היותו מתמטיקאי ומשורר
בשעות הפנאי). הצב? היה פשוט צב. הפרס היה זר עלי דפני המעונק
לזוכה ע"י אפרודיטה היפה ואתנה החכמה.

התכוננו אכילס והצב לריצה. בום! והם התחילו לרוץ. בהתחלה אכילס
לא התאמץ - בשביל מה להזיע כאשר נצחונו רשום על זרי הדפנה עוד
לפני שהתחיל המרוץ? אבל פתאום שם לב שהצב כבר מטרים רבים לפניו
כאשר הוא נמצא בסוג של טירוף חושים לקראת סוף המירוץ. סיבת
טירופו של הצב הייתה פשוטה - כבר שנים שהוא חושק בשתי האלות,
זו על חוכמתה וזו על יופיה. הוא רצה רק הזדמנות לפטפט איתן מעט
אחרי המירוץ. אכילס הבין שהוא עלול להפסיד, התחיל להפעיל את
שריריו וסיים שנייה לפני הצב.

אתנה התעלמה מהצב והתכוננה לתת את זרי הדפנה לאכילס. אבל
אפרודיטה קרבה אל הצב ולחשה לו באוזן "היית כ"כ קרוב. אם תתאמן
מספיק תוכל בוודאי לנצח בתחרות הבאה" חייכה אליו, ואז הסתובבה
ונתנה עם אתנה את הזרים לאכילס.

הצב חזר הביתה ובמשך שנה שלמה התאמן. מה לא עשה? השיל
קילוגרמים רבים מעליו, רץ כל יום קילומטרים רבים, התנזר
מתענוגות החיים - הכל רק כדי להצליח במה שנכשל פעם קודמת בכמה
שניות.

עברה שנה. אתונה להטה מחום ורק בריזה קלילה הקלה מעט על כובד
השרב. אכילס והצב התכוננו לסיבוב שני. בום! והם התחילו לרוץ.
הפעם אכילס לא זילזל ורץ בכל כוחו כשעיניו ממוקדות במטרה. אבל
לקראת הסוף, כשהסב את עיניו שמאלה, ראה את הצב עובר את קו
הסיום כשניה לפניו. ההמונים הריעו, ואתנה התכוונה לתת את עלי
הדפנה לצב. אבל פתאום נשמע קולה של אפרודיטה- "הצב כ"כ מוכשר
ומוצלח, הוא בוודאי לא יתנגד לתחרות זריקת דיסקוס, שבה הוא
יוכל להוכיח שהוא הגדול מכולם ואין יותר ראוי ממנו לפרס זה".

הצב שהיה מסונוור מיופיה של אפרודיטה ומתחושת הנצחון במירוץ
הסכים. ניגש אכילס ואחז בדיסקוס - 31.4 מטרים! תוצאה יפה
בהחלט, מילמלו האנשים בקהל.
ניגש הצב וזרק את הדיסקוס - בקושי 9.7 מטרים. הקהל התחיל לדבר
בהתרגשות, ההכרעה עדיין לא נפלה. כולם הביטו באתנה מחכים
לדבריה. אתנה הכריזה "אמנם הצב ניצח בתחרות הריצה, אך זה היה
בהפרש קטן לעומת הניצחון הגדול של אכילס בתחרות זריקת הדיסקוס,
ולכן הניצחון מגיע לאכילס!"

הצב זרק מבט לכיוונה של אפרודיטה, וראה את מבט ההערצה שנתנה
באכילס, מבט שידע שלעולם לא יזרק לכיוונו. הוא לקח את מקלו
ותרמילו נאנח, ונעלם מהאיצטדיון.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הייתה חווה?
הייתה חווה?!
אולי עדיין יש!
תשאלו לפני שאתם
כותבים שירים
כאלה.


דוד משה


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/8/06 19:24
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יואב שחם

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה