|
ביום בו נולדתי בנו לי לוח
כשהעתיד משך הווה שגרר אתו עבר
אגרתי לי כלים מפוסלים בשיש
ולכל אחד הענקתי שם והצבתי על הלוח
חיילים שמונה
אחד הוא עצב שני חמלה
שלישי קשיחות הרביעי הוא רוך
חמישי עונה לכעס והשישי לרוגע
השביעי הוא אומץ והשמיני תפילה
ושני צריחים שהם תבונה
שני רצים בשם תשוקה
וסוסי פרא שהם הרגש
ומלך אחד שהוא הכל
רק למלכה לא קראתי בשם
ומקום שמרתי לה מוגנת בינות כולם
והעתיד מושך הווה שגורר אתו עבר
והמלך ניצב ומצפה
שאציב את המלכה
משחק עם החיים
ויש לפעמים
שאני מכריז
על
שח
והמט
הוא מראש הוא ידוע |
|
|
מתוך קריאה
עמוקה ודייקנית
של הסלוגנים
בבמה, הגעתי
למסקנה שעד היום
לא פירסמתי משהו
שהיה גם מנוסח
יפה וגם התוכן
שלו היה עמוק
ופילוסופי, אז
בגילוי מרשים
אני מביאה
בפניכם את משפט
החכמה שצץ לי
בראשי לפני זמן
מה ומלווה אותי
עד היום,
והחלטתי לחלוק
אותו עמכם: "טוב
למות בעד
בימתנו"....
טושטוש לפחות
מנסה... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.