עפיפוני גרעינים / פעם |
טוב לא נכון, אשליה עצמית טובה בדיוק כמו חצי מנה
לא רואה יותר את החשק בעיניים
למה תמיד עיניים נכנסות?
הן לא רואות מה שנגלה
רק מסתירות כי זה זה זה.
את כל העצבים כאן מוציאים על חול של יום ראשון
את כל הזעם הנגלה אך מה אם החבוי?
זה לא הולך לשום מקום כאן זה נשאר עם כל החרא
די כבר עם הקטע הסמוי.
מה המטרה?
מה היא מבינה?
מה אני יודע?
מה אני חשבתי לעצמי?
די, כבר מאוחר, מחר אולי יהיה מחר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|