יונתן למה אתה כל כך מוזר?
זמן רב לא החליף בגדים
מסתובב לבדו, מין גוש שיער.
החולצה מקושקשת בכתובות מוזרות
הגרביים מרוב שימוש נהפכו אפורות.
יונתן איזה מין ילד אתה?
פנים שלוות קול שקט
אדיש לאחרים מבט מהפנט
נגמרת ההפסקה, יונתן כרגיל לא חוזר
תמיד לבוש בג'ינס המרופט
מתחת לכובע ירוק מסתתר.
יונתן כמה זמן תמשיך לא לגלות?
נפש רגישה, עיניים חודרות
כותב שירה מצמררת, ידיים עדינות
מי ידע כמה אומץ טמון בך?
המחלה הורגת,
אותך היא חישלה.
יונתן איש אינו יודע מלבדי
זעקותיך בחשכה נשמעו רק לי
צרחותך חדרו עמוק אל תוך ליבי.
לכן אבכה ואתחנן לסליחתך
כי לא אעמוד עוד בצד
היום אגלה את סודך. |
