אביב בוקי / גיל/י |
אבל עדיין אני לא מוצא.
לפעמים זה קשה לי
לחשוב.
אז אני מתכסה.
אני צעיר זקן.
על צרכנות בא לי TO VOMIT
אחרי כל מה שנחשב.
אי אפשר להיות אתאיסט ועדין,
אני קונה חלב, הפרה סבלה, הפועל של הקרטון סבל, אני זורק את
הקרטון ואז
המיצים של הקרטון על האדמה שסובלת.
בא לי ליצור בזול. זה מה שהדם מיצר.
באמת. אבל באמת.
בא לי.
הפינאס.
על הכל אני יכול לוותר. שטויות.
אני רעב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|