|
בא לי כינרת
עם בריזה של לפנות ערב
שמעיפה את כל הצלחות החד-פעמיות
משולחן האוכל
עליהן נשים ת'סטייקים
שנשרפים על המנגל
ממש עכשיו
ואיפה הילדים
אני שואלת את המנפנף התורן
שמצביע על המים
ואומר
הם לא יצאו כבר מהבוקר
אפילו לא כדי למרוח קרם הגנה
שמונח ליד הספר שאני קוראת
מטר מהאוהל
על שק השינה
שכאשר שוכבים עליו
אפשר לראות
את הצמרות הגבוהות של
האקליפטוסים
ובבוקר לשמוע את הציפורים מצייצות
אחרי שכל הלילה
בקושי ישנתי
כי היתה שם אבן שתקועה ממש בגב
הלא שזוף
כי את לא שמה בגד ים
מה את מצטנעת
הוא אומר
חצוף
והקפה כבר מתקרר
כן, זה הולך נהדר עם
פרגיות
בעשר בבוקר
ואיפה הילדים
אני שואלת
לכי תשטפי פנים בינתיים
הם כבר במים
נכנסו לשם עם הזריחה
את מוכרחה
לשים כבר בגד ים
להיכנס גם
אחרי ארוחת הבוקר
אחרי הספר
אחרי הקפה
הבטלה הזו
הורסת
תחתכי סלט
תריחי ת'אוויר
ואת השקט
של המתח במקלט
בשניה שבדיוק
אחרי האזעקה
של הצפון
אשר אבד.
יולי 2006 |
|
|
הנהלים,
הבירוקרטיה
ובעיקר טימטום
רצחו אותי.
אחד שרצחו אותו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.