מציאות אחרת, בלתי נתפסת.
לא הכרתי זאת, זה פשוט אחרת.
הרגש מכלה אותי, אני מביט לשמים.
טיפות  נופלות על פני, האם זה יעבור?
עוד לא, אני רוצה להמשיך להרגיש.
לנשום את האוויר שנשמתי,
אז, כשהכל היה שונה.

זה כאב, אבל מזל שקרה.
אתמול זה היה שונה ובבת אחת השתנה.
היה לי רגש, הוא פעם בחוזקה.
אבל, כמו תמיד, ברגע הוא נכבה.
מפה אני אמשיך, אבל בדרך אחרת.
למזלי, שוב זכיתי במקוריות המחשבה.
אולם, בפעם הבאה אדע שלא להאמין באהבה.