לחגי, האוויר שלי
איך אוכל עכשיו, חמש שנים
לא להיות קשורה בגופך
לא להיות לחוצה בין חזה וזרועות,
ניזונה מהוויתך
נאלצת להסתפק בהיותך
איך אוכל, דווקא עכשיו
להיות חצי מאני, או אחת, או כלום
למצוא עצמי לחוצה בין מציאות לציפיה,
רעבה מגעגוע נואש
איך אוכל לצרף שניה לשניה
מייחלת אליך נושמת אותך
וסופרת
עד שובך
להחזיק נצח שלם
חמש שנים
והם במניין בני אדם
מניין הלא-אוהבים
רק חמישה ימים.
קבועים. חוזרים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.