קודם כל, הבהרה: השמות שניתנו כאן לחיות הם זמניים בלבד!
השמות, כפי שניתן לראות, ניתנו בהשפעת שירות המילואים,
ומתבססים על שמות מבוקשים, ועל התוכנית של שמעון פרנס...

מי זה רץ שם על העץ?
חסן - הסנאי המקפץ!

הי, חסן! לאן אתה ממהר?
"אני ממהר, כי הזמן קצר, ואסור לאחר!"

"אני אוסף אגוזים, לפני שיתחיל להיות קר,
וכשיבוא החורף אני אהיה כבר מסודר."

"ולפני הכל, הכי חשוב
שאמצא לי עץ נבוב".

רץ לו חסן, ותוך שעה קלה
מצא עץ נבוב שנראה נפלא.

הכניס ראשו כדי לבדוק את המצב,
ולראות כמה מקום יש שבו יוכל לאחסן את אגוזיו.

ובעודו את המצב בוחן,
גילה לפתע שיש לו שכן:

ולא סתם שכן, אלא אלברט העטלף
כשראה אותו חסן, כמעט והתעלף...

מימיו לא ראה בעל חיים כה מוזר,
"ממתי מדביקים כנפיים לעכבר?"

"ואם לא די בכך,
איזו מין חיה ישנה במהופך?"

פקח אלברט עין אחת,
והעיף בחסן הסנאי מבט.

והעיר בטון מעשי: "אני ער בלילה ואתה ער ביום,
כך שאין בעיה שנחיה פה יחד בשלום".

"אך כבר עכשיו אני מדגיש:
כשאני ישן, אתה לא מרעיש!"

"ועכשיו כשהנקודה הזו ברורה,
אני מוכן להציע גם משהו בתמורה:

בלילות, עיני תהיה פקוחה,
ואני אדאג שלא יגעו באגוזים שלך".

ענה לו חסן: "בשמחה אני מסכים.
פשוט תענוג לעשות איתך עסקים".

ומהסיפור הזה, מה אנו לומדים?
כשמשתפים פעולה, מרויחים שני הצדדים!