אני מרגישה את הקור מתפזר לי בגוף
מגיע לכל איבר במין לחישה או ליטוף
לא חושבת על דברים עמוקים
רק על כמה אני עייפה
לא איכפת לי מה אנשים אומרים
אני יודעת שאני יפה
שוב קופצים לי בראש מין קטעי חלום מוזר
אבל מה זה משנה התעוררתי, זה כבר עבר
באמת שאין לי כוח לשטויות של אנשים,
יש לי מחלת נפש ואני חופשיה בין סורגים?
אני רואה דמויות ושומעת קולות
מאמינה באלוהים
אבל פוחדת את זה לגלות
הקור מתפשט לי בידיים בחזה
ונתקע ברגלים מין קור שכזה
אני שונאת את החורף הוא כל כך דכאוני
אני שונאת שוב אותך ובכך את עצמי,
שוב עיניי נעצמות כה כבדות ועייפות
שוב ידיי נהיו קרות כבר לא חמות ואוהבות
אני הולכת שוב לישון ולחלום חלומות
שיטרידו אותי בבוקר ויבקשו פתרונות,
היום לא הסתכלתי הרבה במראה
אולי עכשיו אני אחרת אולי עכשיו אני שונה?
אולי השתפרתי או שאני עדיין אדישה
אולי התבגרתי או שעדיין אני ילדה? |
