[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








את רואה?
אני כבר לא רואה אותך
את זוכרת?
אני זוכרת את הפגישה האחרונה
חפוזה.
את שואלת ומתעניינת:
איך בי"ג? ומה תעשי בצבא?
ואני כל כך קצרת רוח...
והמבט הגאה והחם בעינייך
על הבחירות שעשיתי.
גאה בי.
תמיד היית פייטרית כך אני לומדת
מהקצת שאת על עצמך מספרת.
ואת גאה בי שגם אני כזאת,
כמו אמא בילדתה.

ומה עוד אני זוכרת?
את הוויכוחים:
אינסופיים
על המגורים בשטח לא לנו
ואת הסברייך על יופיו של המקום
שאם יגידו לך ללכת, את תקומי ותלכי משם.
אבל לא אמרו
ואת נשארת
ודמך ספוג שם עד עולם.
ועל שכעסתי שחיללו את
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
בזכרם של חללי פעולות האיבה
ואת אמרת שגם הם קורבנות של מלחמה.
אז רק רציתי לבקש סליחה
ושתדעי שאני כבר לא כועסת
רק מתגעגעת נורא.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
החיים זה כמו
סקס של צעירים -
נגמר לפני שאתה
מבין מה קורה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/8/06 11:37
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
קרולינה בראס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה