הראשונה היא קטנה, גמישה,
מטפסת על עצים, מדברת בשיעורים,
חושבת שהיא עוד תכבוש את העולם
בתרגילים, ותחבולות, והיא עוד תצליח,
תמשיך ותטפס, ותרקוד... ותשיר... ותהיה מוכשרת!
היא תרוץ עם חברים, וביום כיפור תרכב לצידם על אפניים,
ותאפה עוגיות מתוקות, ותחבר סיפורים ואגדות, ותמציא מעשיות,
ותהיה מאושרת...

ואילו השניה, כבר ראתה הכל,
היא משקיעה, ויצירתית, ושקולה, ומחושבת,
ולמרות שחושבים שהיא חיה בבלאגן, היא דווקא די מסודרת.
היא מצאה את דרכה בחיים, יודעת להבדיל בין טוב ורע,
אכפת לה, והיא מתנדבת, והיא מוצלחת ולא פחות מוכשרת.
והיא שקטה, שוקעת תמיד במחשבות, חושבת על אחרים, דואגת,
מנהלת יומן פרטי, וחלומות שלעולם לא יתגשמו, והיא ריאלית,
ומלנכולית...

והשלישית. לא יודעת אם קיימת.
היא יצור מפלצתי.
אין לה רגע דל, ואינה יודעת מה לעשות קודם,
ולא מכבר זה שאלו אותה,מה היא עושה בשביל עצמה,
ומתי? ואיך יש לה זמן? להשקיע ולהצליח,
ולהחליט על מה לוותר בעצם?
והלבטים שלה הם הכי קשים, כי מרוב מחשבות והרהורים,
היא עושה הכל או כלום, ותלויה בין לבין.
ולא יודעת מה היא רוצה, לא מעצמה ולא מאחרים.
ולא יכולה לקבל את זה שטוב, ורע לה להודות כשרע.
והבעיה היא, שמשום שאין לה קווי דמות, או כיוון כללי,
היא לא כ"כ מוכשרת.


שתיים הן, שהן אני,
ואולי שלוש?
הראשונה מתרוצצת,
והשניה לא משה ממקומה.

(4/6/06)