סמדר שילוני / בבניין ציון ננוחם |
אל אותה הבטחה נדושה
תחתוך, אני אומר
כבר אין לי צלם, אין לי תחושה
ואני תמיד גומר
בחוץ
עם אותה הרגשה
למי זה נחוץ? מסכת מתישה
של שלהוב מזויף
ואותו ריטואל עייף של זימה
חוזר על עצמו, אותה תשוקה מדומה
אותה גופת אין-פנים מעורטלת
חוזרת על עצמה
ושוב ריקנות נחיתות אשמה
מטוטלת של קסם ולהט יצרי
מסוממת מריח זרע זכרי
מתי תחזרי?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|