דיתי רבנר / שירה |
בחשאי התגנבה,
הטביעה מצחי חותם -
שפחה.
משיפולי השטיחים,
מחורי עכברים,
מעבר לימי כאב עתיקים
הופיעו מילים
התאגדו
בקבוצות שורות
בבדידות נקודות
הציפו בי נהרות
גלגלו בי מדרונות
מוכת סנוורים
בי מוטלות כוויות אותיות
ברקמה שתי וערב של חלומות.
בחשה איבריי רגשות.
אני כנועה
לכל שיח שושן המחציף בי יופיו
נאנסת מראות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|