גינת דודי תחת שמים ריקים כשמשיה בערבית, זו מילת הקדם עירפלה נתיבי שזב כגשם הנגרף לתהום.  לזו המילה השכוחה לא עוד אייחל, חומתי נפרצה. ובדרך-זמן אסכית לקשר בין שמו לטפטוף ריסי. ועוד שומעת אני הלם פעמוני לשירי לעברי בי - סעורת הנפש ואוות החופש. |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|