|
גינת דודי
תחת שמים ריקים
כשמשיה בערבית,
זו מילת הקדם
עירפלה נתיבי
שזב כגשם
הנגרף לתהום.
לזו המילה השכוחה
לא עוד אייחל,
חומתי נפרצה.
ובדרך-זמן אסכית
לקשר בין שמו
לטפטוף ריסי.
ועוד שומעת אני
הלם פעמוני
לשירי
לעברי
בי - סעורת הנפש
ואוות החופש. |
|
|
המרכז
הצנטריפוגלי שלי
לא מספיק
מטאפורי בשביל
לסנן את ריכוז
הדנ"א בפונקציית
השכל של מתבגרי
חסרי מוח. אולי
תעזרו לי?
המהורהרת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.