בן גרא / פיקוס |
ארונות התום נלקטים
אל החדר הסמוך, שם יוסדרו ספרים כסלט תרבויות וענפים
ואם כבר מדברים על ענפים
כל עץ הפיקוס של ילדותי
נהרג מלהב מסור של פועלים נוכרים
לבלי שוב נלקחו שלל ענפיו
שחתומים בהם זכרונות קיני עורבים
ועוד הלומים בהם בכיות ילדים תועים
הלומי מכות שונות בדרכם חזרה מבית הספר
לבלי שוב
ענפים בוכים
עלים צדם אחד ירוק כהה שני בהיר
דוהים לאט וגוססים
לא כך זעקות ילדותי
אלה נשארות
קשורות בנוסחאות דמי
כדוריות אדמדמות בזות להן
מה אתן מקשקשות
ומחוצה לזה אני רועד פוחד
מן הירידה הזאת
הפיקוס עץ אדירים
שורשיו המזרחיים משברים
את רצפות המדרכה
שורשי אוויר כשערות אלפי זקנים
יונקים מן האווירה הלחה
שלל ציפורים נחות בעלוותיו
והוא כמו כנס של שירה
צרעות אורחות מן המזרח
מפרות את פגותיו
והם נופלים וניתזים
על אוטואים יפניים
ובני ישראל השב
ובוני עיר קודש (גבעתיים)
עוקדים העץ על נזקיו ומרננים
רק אני חשוק שפתיים
הייתי פורץ בבכי ענק
הייתי דורש מהמרפסת
הייתי את כולם קושר
אך אנוכי נביא אילם
כדג קטנטן בתוך הרשת
גם אילם וגם עקוד עם עץ
האמירים אל קרקע מתרסקת
ודמעה אחת בהליך פירוד
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|