אז זהו סיפור חיי.
מעלות- פיסת גן עדן בגליל המערבי, אך כמו כל גן במדינתנו
הקטנה... גם הוא גן נעול.
הרחק מכל ציוויליזציה בידיעה ששלישיית "גשר הירקון" הם בטופ
הפלייליסט של רשת ב' ווידיאו 2 ראשים זה הדבר החם בשוק, ישנה
עיירה שמתיימרת להיקרא "עיר" (אחרי הכל יש דבר כזה "עיריית
מעלות").
בכל אופן... זהו סיפור היציאה שלי מהפריפריה. לאחר שהשירות
הצבאי האיר את עיניי ובעצם הראה לי את העולם מעבר לנהריה,
עזבתי את הגליל המערבי ועברתי לירושלים (סוג של עיר גדולה).
השיר נולד באחת הנסיעות המיגעות ממעלות לירושלים באחד מביקורי
בבית הורי.
על אף בדידותה תמיד תישאר הבית שלי.

מילים, לחן, ביצוע וגיטרות: נדב ברקת
עריכה וקולות רקע: מארק ניומן

מוקדם ביום עולה על קו
מכיר שעות שלי וזה לא עכשיו
משחק תפקיד של בן שרק עזב
לעיר גדולה, בה הכל פתוח לפניו

ולא צריך הרבה כדי לזכור
שאותו הבית תקוע באיזה חור
כביש דו סטרי ראשי באמצע בור
עשרים מעגלים רצוף ללא רמזור

פזמון...
הציפורים תופסות מרחק מעל
שמיים בגוון כחלחל
גם במקום הכי בלתי נסבל
שים גבול, אך אל תאמר שלא תחזור בכלל

אז תפתח חלון תראה קצת נוף
נגב את האדים מהחלון
כי בזמן שבו תראה מהמשקוף
תדע שיש לנו היכן לישון

ממתין שעות לקו תפוס
כבר לא מוקדם וזה מחשיך מעט בחוץ
יותר מדי טרחה למשהו לא נחוץ
אפילו מיותר אפילו קצת מאוס

וכמה זמן להתעלם מן העובדות
להרים כתפיים להמשיך ולהנות
משלב ידיים, רגל על רגל
מוריד הילוך אין כוח לעלות

פזמון...
הציפורים תופסות מרחק מעל
שמיים בגוון כחלחל
גם במקום הכי בלתי נסבל
שים גבול, אך אל תאמר שלא תחזור בכלל

אז תפתח חלון תראה קצת נוף
נגב את האדים מהחלון
כי בזמן שבו תראה מהמשקוף
תדע שיש לנו היכן לישון