|
ברגע אחד בערו השמיים
והלהבות איכלו הכל
ביופים, איכלו נשמתי
וסימפוניית הצבעים ששטפה את עיני
שרפה את אורם
לרגע אחד בערו השמיים
ואשם נפלה עלי כגשם
כבתה את האש שניצתה בי
כמו אלפי גחליליות נשאו אותי
מעלה
למקום בו ניצתה
למקום בו דלקה
וליבי פעם כזיקוקי דינור |
|
|
אם זאת הבמה
החדשה, איפה
לעזאזל שמו את
הישנה?
אב הבית חוזר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.