אם הייתי יכולה לשלוח את היד הארוכה שלי שם גבוה
הייתי מושכת את אלוהים בכוח חזרה לכאן
רק כדי שיתמודד.

הייתי מביאה אותו לרגע קט להיות בינינו, בין העמים המפולגים
בין האזהרות והמכוניות עם האורות המבוהלים שמזהירות אותנו יום
יום
אם הייתי יכולה למשוך אותך רגע אלוהים לתוך עולמי זה הייתי
אומרת לך לשבת רגע מהצד ולהסתכל מכאן מלמטה ולהבין,רק לשניה,
איזה רגשות צפים כאן על פני האדמה, האדמה שכה הייתי רוצה
להתחבר אליה, זו שבלעדיה לא היה בסיס לדבר.
אם רק הייתי מאמינה שאתה שם ומסתכל אולי הייתי מתאמצת לקחת את
הסולם הזה שמוביל לכוכבים,אולי הייתי אוזרת עוז ומטפסת אבל
בשבילי האלוהים הוא לא כוח עליון אחרת דבר מזה לא היה מתרחש,
לי יש את העצים והפרחים שלהם אפשר לתת את המונח החזק הזה
"אלוהיים" , יש בהם רק טוב משורש ולא סתם הם בכל נחל והר, הם
התקווה של העולם הזה וכשהם יעלמו גם המונח יעלם.